פעם, כשהייתי ילדה – זה היה משפט מוכר ושגור בפינו…
והיום – לשמחתי מצאתי את עצמי אמא לרוב גדול של בנים בבית.
אלוהים נתן להם מתנה: "צינור" שמאפשר להם ממש לכוון ולראות לאן הם מכוונים, אפשרות של כמעט 180 מעלות של זוויות, גם לצדדים וגם למעלה (רחמנא ליצלן) וגם למטה (ברכות למכוון)…
אבל מה?!@#$%??… משום מה – הם לא מצליחים להתרכז בלכוון 🙁
ובעיתות סגר ומצוקה גדולה (שירותים אחד בשלב הזה של הקורונה)… נוקטים באמצעים בלתי שגרתיים:
וכשזה לא לגמרי עזר…. למעט הצחוק שזה גרר מצד הילדים… נאלצתי להמשיך ולעלות לשלב הבא….
