זה התחיל מפתקים קטנים בסנדוויץ, עם משפטים ממש פשוטים.
מהר מאוד התחלתי לחפש ערך… משפטים, פתגמים – משהו שיאיר להם את המחשבה קצת מעבר לאיחולי יום נפלא.
התחלתי לאגור מכל מקום, ציטוטים, אמירות, משפטים יפים…
ואז לאט לאט (מהר-מהר) הגיעו העובדות, ואז המשחקים ושאלות הטריוויה, ולבסוף גם רגע של מחשבה (מי כמוני?).
ומפתקים שנכתבו ביד, הגענו לשבוע הזה – שבו רוני מדפוס ברעם – נחת לידי עם הטנדר והוריד מתוכו ארגזים של פנקסים – והם יפים, והם מרגשים, והם מצחיקים, והם צבעוניים – ואני כל כך אוהבת אותם….
מתרגשת בטירוף מכל הזמנה, מחמאה, חיוך ואמירה מפרגנת….
