חָבֵר יָקָר, חָבֵר חָבִיב – הַשְׁתֵּן יָשָׁר וְלֹא מִסָּבִיב…

פעם, כשהייתי ילדה – זה היה משפט מוכר ושגור בפינו…

והיום – לשמחתי מצאתי את עצמי אמא לרוב גדול של בנים בבית.

אלוהים נתן להם מתנה: "צינור" שמאפשר להם ממש לכוון ולראות לאן הם מכוונים, אפשרות של כמעט 180 מעלות של זוויות, גם לצדדים וגם למעלה (רחמנא ליצלן) וגם למטה (ברכות למכוון)…

אבל מה?!@#$%??… משום מה – הם לא מצליחים להתרכז בלכוון 🙁

ובעיתות סגר ומצוקה גדולה (שירותים אחד בשלב הזה של הקורונה)… נוקטים באמצעים בלתי שגרתיים:

אם אתה קורא את זה – סימן שאתה לא מכוון!

וכשזה לא לגמרי עזר…. למעט הצחוק שזה גרר מצד הילדים… נאלצתי להמשיך ולעלות לשלב הבא….

Like this article?

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkdin
Share on Pinterest

Leave a comment