יש משפטים שכששומעים אותם לראשונה, עולה מהחשבה – "טוב, נו, זה ממש בנאלי / טריוויאלי…"
אבל אז פתאום נופל אסימון (אוי, כן, אני מהדור של האסימונים, ולא של אסימוני-משחק)
ואת מבינה כמה עמוק ומדהים המשפט הזה שנאמר…
כך קרה לי כששמעתי לראשונה את ההרצאה של ג'. סטיוארט אבלון.
ופתאום כשהוא נתן דוגמא על כך שאף ילד לא קם בבוקר ואומר לעצמו – "יואיי, איזה כייף לי, היום אלך לבית הספר כדי להיכשל שוב…" זה היכה בי – כמה זה נכון ופשוט.
כמה זה ברור וקל – המשפטים האלו ששמענו כשהיינו ילדים "יש לה פוטנציאל, אבל היא לא מממשת אותו" או "הוא לא מתאמץ מספיק" או אולי "הוא יכול להוציא ציונים טובים, אבל הוא לא משקיע"…. המשפטים הללו עומדים בסתירה גמורה להיגיון הבריא והברור שאומר שאין סיכוי שילד יקום בבוקר ויגיד לעצמו – "איזה כייף, היום אני בוחר להיכשל, היום אשאב הנאה מ-לא להצליח"…
הרצאה מקסימה, כזו שאני חוזרת ושומעת אותה, אחת לתקופה (בעיקר בתקופות מאתגרות מבחינה התנהגותית), כשעולה בי הצורך לרענן לעצמי את המחשבה ולחזק את ההבנה הזו – שכולנו רוצים להצליח, אבל לפעמים קל יותר להרים ידיים ולהאמין לכל מי שלא מאמין בך.
ואחת הנקודות שהכי נגעה בי בהרצאה הזו – היתה כשהוא האיר את עיניי שבעצם הילדים שהכי מתאמצים "להתנהג בסדר", "להתנהג יפה", הם אינם הילדים שזה בא להם בקלות, אלא הילדים אשר צריכים להתגבר על המכשולים שעומדים בדרכם בניסיון "להתנהג יפה" – ילדים אשר חוויים קושי לווסת את הרגשות, את התחושות – הם אלו שמשקיעים את המאמץ הגדול ביותר בלנסות להתנהג כפי שמצפים מהם, כמקובל.
ויתרה מכך, אומר ג'. סטיוארט כי התפקיד שלנו כהורים ומחנכים הוא לבדוק אילו מהיכולות צריכות חיזוק אצל ילדינו (ואולי גם אצלינו) כאשר הם מאתגרים אותנו התנהגותית:
1. האם מדובר בקושי בפתרון בעיות? קושי בפתרון קונפליקטים?
2. האם מדובר בחוסר גמישות מחשבתית
3. האם מדובר ברף סובלנות נמוך למצבי תסכול
אם תתחיל להתנהג כלפי ילד כאילו הוא עצלן, שאינו מעוניין להתאמץ מספיק, חסר מוטיבציה, חסר איכפתיות…. אל תתפלא – עם בחלוף הזמן – תמצא מולך ילד עם אותן התכונות בדיוק…
– מאת: ג'. סטיוארט אבלון